אימניות - אימהות מביאות אמנות לעולם | ד״ר הדרה שפלן קצב
האם היוצרת אמנות - האימנית - היא נושאו של ספר זה. בעוד אמנות ואימהות נתפסו כספירות המתנהלות בשני קווים מקבילים ונפרדים הספר מציע תיאוריה ביקורתית חדשנית המעמידה את האימהות כנקודת מוצא. גישה זו מאמצת את התפיסה המטריצנטרית הרואה באימהות קטגוריה נפרדת ושמה במרכז השיח את נקודת המבט של האם עצמה, תחת הגישה המקובלת המביטה על האם כאובייקט בתוך השיח. תפיסה זו רואה באימהות גורם בעל חשיבות המגדיר את חייהן של נשים רבות, לעיתים אף יותר מן המגדר עצמו, וטוענת כי רבות מהסוגיות שנשים מתמודדות עימן קשורות במישרין לתפקידן ולזהותן כאימהות. מקומה של האימהות כגורם מכונן ביצירה האמנות נשאר כלקונה מחקרית. השאלה – האם וכיצד האימהות משפיעה על האימנית – כמעט ולא נשאלה בשיח האמנותי, וזאת בניגוד לשאלות חיוניות אחרות שעלו בדבר השפעתם של מרכיבי זהות שונים על האמניות והאמנים, כגון: מגדר, מעמד חברתי, מוצא וגזע, אמונה דתית ועוד. ספר זה בודק כיצד האימהות מיוצגת בתיאוריה ובפרקטיקה האמנותית בארץ ובעולם המערבי ומצטרף למחקרים בודדים על הקשר בין אמנות ואימהות בשדה הבינלאומי והישראלי, תוך ביקורת על המהלך ההיסטורי הפטריארכאלי שהפך את האם ואת עבודתה לשקופות. התפיסה המטריצנטרית טוענת כי תפקידה של האם בתרבות הוא תפקיד חשוב לאין שיעור, ואי לכך ראוי להיכתב מחדש. בספר ייבחנו האופנים שבהם האמנות הפלסטית מאפשרת לאימהות להפוך סדרי עולם ולכתוב את עצמן בעצמן.
ד"ר הדרה שפלן קצב חוקרת את הצומת המחברת בין אמנות, מגדר ופסיכואנליזה, חלוצה במחקר על הקשר בין אמנות ואימהות בישראל. מחקריה עוסקים בשיח הפמיניסטי, פוליטיקת זהויות ואמנות עכשווית ומיושמים באוצרות תערוכות, אקטיביזם אקדמי, הוראה וכתיבה. שפלן קצב מרצה במחלקה לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים (ראש המחלקה לשעבר) ובבית הספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי של המכללה למנהל.
