יעקב ישראל דה האן (1881-1924) נולד בסמילדה שבהולנד ונרצח בירושלים. כיהודי, כמשורר, כמשפטן וכהומוסקסואל שחי בין עולמות שהיו לכאורה מנוגדים זה לזה, חווה נידויים וחרמות במעגלים חברתיים רבים: המפורסמים שבהם היו משפחתו, הקהילה האורתודוכסית והמעמד הבורגני-אינטלקטואלי של אמסטרדם. מתוך החוויה הזאת, ובהיותו אינטלקטואל-אירופאי, שב ועסק בישוע כמושא תשוקתו וגם כמוקד הזדהות. באסופה זו כונסו שלושה מכתביו של דה האן ותורגמו. אלה כתבים מז׳אנרים מגוונים, העוסקים בדמותו של ישוע ובמורשתו. 
 
״הרצאות בירושלים״ (בתרגומו של רן הכהן) הוא פיליטון הרואה אור לראשונה בעברית, וכזהו גם מחזור הסונטות ״פסוקי ישוע״ (בתרגומו של יונה-דביר שלם שחיבר גם את ההקדמה וכתב את הרקע לכתיבתן של היצירות). ״השטן המושיע״ נערך מחדש לצורך אסופה זו (בתרגום מחודש של רן הכהן). האסופה חותמת באחרית דבר על אודות מקומו של דה האן באקטואליה כגיבור תרבות ולעתים אויב מאת דניאל בויארין.