הפואמה "לוציפר אהובי" היא יצירה סוערת ורחבת היקף בת שלושה חלקים שנכתבה כבר לפני למעלה מעשור ומאפשרת הצצה פואטית אל נקודה בזמן שדומה כי נעלמה — טרם ספר האבל הגדול של הס על מות בעלה, "כמו בכי שאין לו עיניים להבכות" ("עם עובד" 2015). הפואמה במלואה יוצאת לאור בימים אלה בהוצאת גמא, בעריכת חיים פסח ובעיצובה של נכדת המשוררת, יעל יוחנן. זהו ספר השירים השמיני של הס, משוררת בעלת קול פואטי ייחודי מאוד בשירה שרק עתה זוכה למעמדו הראוי.  
 
מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּבֵּשׁ בִּי
תַּחַת הָרוּחַ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הָיִיתִי בְּמֵרוֹץ הִשָּׂרְדוּת.
צְרִיכָה הָיִיתִי לְהִתְנַגֵּד לָרוּחַ
וְלֹא יָכֹלְתִּי. נִמְשַׁכְתִּי לַזָּר הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ
נָתַתִּי לוֹ כּוֹחַ
שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת פָּנַי כְּפוּלִים
חֶלְקָם בַּגְדָּדִיִּים חֶלְקָם רִגְבֵי הַשָּׂדֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי.
מָה נִכְבּוּ שַׁלְהֲבוֹת הָאוֹר שֶׁבִּי שֶׁלֹּא כַּדִּין?
 
יָהּ יְהוּד אֲדֻמִּים יְרֻקִּים בּוֹלְעֵי נְשָׁמוֹת יָא יְהוּד
ביסממיללה אָהַבְתִּי אֶת הַמָּשִׁיחַ
וביסמיללה אֲנִי מָשִׁיחַ אֵלֶיהָ קָדְקוֹדִים 
בִּכְלֵי זֵינִי
זוֹ עָטַרְתִּי. גִּבּוֹר בַּגִּבּוֹרִים שֹׁרֶשׁ בַּשָּׁרָשִׁים 
לֹא לַעֲנָה
עָטַרְתָּ זוּבִּי נֶאֱצָלָה וַאֲזַיֵּן וַאֲזַיֵּן.
 
ביסמיללה אֲרַחֲמֵן ארחים
מֶה הָיָה הַדָּם הַנּוֹרָא בְּסְּם אֶל יְהוּד?
בֹּשֶׂם? צֶאֱלוֹנִים?
יוֹנָה שְׁחֹרָה לְבָנָה מְכַסּוֹת בְּעַנְפֵיהֶן עַד 
צִקְלוֹן חֹשֶׁךְ
יוֹנִים מְטֹרְפוֹת
יוֹנִים יוֹנִים
 
שַׁחַר באורקסטרת הַצְּעָקָה חָרֵד כִּי הַדֻּבָּה גְּדוֹלָה.