גולדה אמרה לא | יוחאי אופנהיימר
שָׁלְפוּ אֶת שַׂק הַבְּרֶזֶנְט, הִנִּיחוּ עַל הָאֲלוּנְקָה. "רֶגַע, תַּחְתֹּךְ פֹּה, שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ. מָה אַתָּה מִסְתַּכֵּל עָלַי, זֶה לֹא הַבֵּן שֶׁלְּךָ? תֵּן אֶת הַמִּסְפָּרַיִם, עַכְשָׁו תָּאִיר". בְּקֹשִׁי זִהֲתָה. מָה שֶׁרוֹאִים בַּצִּלּוּם זֶה עוֹד כְּלוּם.
נִדְמֶה שֶׁהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ. הָעֵינַיִם לֹא סְגוּרוֹת. אוֹ שֶׁבִּגְלַל הַתְּזוּזָה נִפְקְחוּ. כִּסּוּ אֶת הַבּוֹר. יָשְׁבוּ הַפּוֹעֲלִים מֵאָחוֹר וַעֲלֵיהֶם הַבְּרֶזֶנְט. "מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁתִּין, זֶה עַכְשָׁו. לֹא עוֹצֶרֶת בַּדֶּרֶךְ". הַשַּׂק אָרֹךְ, אֲבָל הַגּוּפָה קְצָרָה, כְּאִלּוּ אֵין רַגְלַיִם.
הִגִּיעוּ לְהַר הֶרְצְל, שׁוּרוֹת פְּנוּיוֹת. חִכָּה שָׁם קַבְרָן. עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר. תָּמִיד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְבַעַל מוּסָךְ. "אַתָּה בָּטוּחַ? כָּכָה? בְּלִי מִשְׁפָּחָה, קְרוֹבִים, בְּלִי מִסְדַּר כָּבוֹד, חֲבֵרִים, בִּגְנֵבָה? בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה? אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּב פַּעַם לְוָיָה". "זֶה מָה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ, לֹא? תַּעֲשֶׂה אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלְּךָ". עָנְתָה אָמֵן וְעוֹד פַּעַם אָמֵן. כָּל הַקַּדִּישׁ הַזֶּה. בְּלִי רַגְלַיִם נִקְבַּר. כְּאִלּוּ הִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ: מָה אַתְּ עוֹשָׂה?
בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הֵרִים אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. "מְדַבְּרִים מֵהַצָּבָא. שָׁמַעְנוּ שֶׁאַתָּה מְפַרְסֵם כַּתָּבָה עַל מִשְׁפַּחַת דַּמָארִי. הַצֶּנְזוֹר מְבַקֵּשׁ לְהַמְתִּין, שֶׁאֲנָשִׁים לֹא יַעֲשׂוּ דִּין לְעַצְמָם, יַתְחִילוּ לְהוֹצִיא גּוּפוֹת וְלִקְבֹּר". יֵשׁ בְּרֵרָה? חָשַׁב הָעוֹרֵךְ, עוֹד יִסְגְּרוּ לִי אֶת הָעִתּוֹן, וְאָז מָה? אֲבָל סְגַן הָעוֹרֵךְ הִזְדַּקֵּף, "מִי יִסְגֹּר אֶת הָעִתּוֹן, מָה אַתָּה מְקַשְׁקֵשׁ?" **
גּוֹלְדָה יוֹשֶׁבֶת עַל כֻּרְסָה לְבָנָה, מַחְזִיקָה תִּיק יָד וּבוֹ מִמְחָטָה וְכַדּוּרֵי אַסְיַאלְגַן, חֲפִיסַת סִיגַרְיוֹת דּוּבֶּק, פִּנְקָס וּבוֹ רְשִׁימַת כָּךְ וְכָךְ מָטוֹסִים, כָּךְ וְכָךְ טַנְקִים וּפְגָזִים, אֲפִלּוּ רוֹבִים חֲסֵרִים. עוֹנֶדֶת מַחְרֹזֶת פְּנִינִים עַל חֻלְצָה אֲפֹרָה. מַזְכִּירָתָהּ הָאִישִׁית בּוֹחֶרֶת אֶת הַשִּׂמְלָה הַמַּתְאִימָה וְהַכּוֹבַע, כֵּן, הַכּוֹבַע.
"יֵשׁ לִי רַעְיוֹן מְטֹרָף", הוֹדִיעָה לְשָׂרֶיהָ וּלְאַחַר שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת יָשְׁבָה בְּאָמֶרִיקָה עַל כֻּרְסָה לְבָנָה. הַנָּשִׂיא בּוֹחֵן אֶת נַעֲלֶיהָ כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת. "אֲדוֹנִי הַנָּשִׂיא", הִיא מִזְדַּקֶּפֶת עַל כֻּרְסָה כְּפִי שֶׁאָבִיהָ הָיָה עוֹשֶׂה. לֹא תָּמִיד זֶה עָזַר לוֹ.

















