בלשון עדינה ופיוטית להפליא מספרת לנו הסופרת הקנדית הידועה אן קמרון את סיפורו הנוגע ללב של פיטר בקסטר, ילד בן אחת עשרה ללא משפחה שהטלטל בין מוסדות ומשפחות אומנה, שלמד מאוחר מדי את כוח הריפוי של אמונה ואהבה.
הוא נמלט מהמוסד בו שהה עמוק אל תוך יערות קולומביה הבריטית. רעב, פצוע ורדוף על ידי אימה שאינה עוזבת אותו, מצא פיטר מקלט בבקתה של שניים, מדובב חלומות קשיש, מבני העמים הראשונים של קנדה המערבית, ובן לווייתו האילם. דרך תורתם, הוא מגלה את כוחו של עולם הרוחות האינדיאני ואת האומץ להתמודד בעצמו עם האימה הרודפת אותו.
קמרון חושפת קנדה אחרת, כמעט בלתי ידועה לקוראי העברית. זהו מפגש אכזרי וטראגי בין תרבות האדם הלבן לבין תרבות העמים הראשונים של קנדה, תרבות שנכחדה בשיטתיות ובאכזריות. זהו סיפור מופלא ומלנכולי, עמוק ומיוחד, שאי אפשר להניח מן היד.